גמרא
פירוש
יְצִיאָה דִּכְוָותֵהּ קָא מְמַעֵט.
וְהָא לָא דָּמְיָא הַאי יְצִיאָה לְהַאי יְצִיאָה הָתָם נָפְקָא לַהּ מֵרְשׁוּת אָדוֹן לִגְמָרֵי וְהָכָא אַכַּתִּי מִיחַסְּרָא מְסִירָה לְחוּפָּה בַּהֲפָרַת נְדָרִים מִיהָא נָפְקָא לַהּ מֵרְשׁוּתֵיהּ דִּתְנַן אנַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה אָבִיהָ וּבַעְלָהּ מְפִירִין נְדָרֶיהָ.
וְהַאי {שמות כ״א:י״א} וְיָצְאָה חִנָּם לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא הָא מִבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא דְּתַנְיָא וְיָצְאָה חִנָּם אֵלּוּ יְמֵי בַּגְרוּת אֵין כָּסֶף באֵלּוּ יְמֵי נַעֲרוּת.
אָמַר רָבִינָא אִם כֵּן לֵימָא קְרָא אֵן כָּסֶף מַאי אֵין כָּסֶף אֵין כֶּסֶף לְאָדוֹן זֶה אֲבָל יֵשׁ כֶּסֶף לְאָדוֹן אַחֵר וּמַאן נִיהוּ אָב.
וּמִמַּאי דְּדָרְשִׁינַן הָכִי דְּתַנְיָא {ויקרא כ״ב:י״ג} וְזֶרַע אֵין לָהּ.
אֵין לִי אֶלָּא זַרְעָהּ זֶרַע זַרְעָהּ מִנַּיִן כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
ערך עין
עין – א(יבמות כב:) ובן אין לו עיין עליו (קידושין ד.) מפורש מדכתיב קרא אין מלא ביוד ולא כתיב אן חסר דרשינן ליה לאו והין לאו אין כסף לאדון זה וכי האי תנא דתניא וזרע אין לה אין לי אלא זרע כשר זרע פסול מנין ת״ל וזרע אין לה עיין עליה. הנה דרש כיוצא בו לאו והן אין לה זרע כשר אם יש לה אפי׳ זרע פסול זה פי׳ ר״ח ז״ל (בבא בתרא קטו) תנו רבנן בן אין לו אין לי אלא דלהוי קודם לנחלה בן הבן דלהוי קודם לאבי אביו והכי נמי בת הבן ובן בת הבת של בן שיהא יורש אבי אבי אמו מנין ת״ל אין לו כלומר מהאי אמר דאין עשה בו עין כלומר עיין עליו ומכל צדדין הבאים מכח כחו לו ירושתו והכי נמי דרשינן בת והוא הדין נמי לכל הני דקודמין לנחלה צריך לפשפש ולחקור ולעיין אחריהם אם יש להם יורשין הבאים מכח כחן וליתן להן ירושתו זה פי׳ רבי גרשם ז״ל (א״ב ובערך איין הביא מימרות אלו וגרס אין ותרגום בית אבנים יחזה בית אבניא יעוין) ת״ר מנין שאין מעיינין במקום שמכריעין פי׳ גבי משקל אין מוכרין עין בעין כלומר שוה בשוה במקום שמנהג ליתן הכרע. (בבא בתרא קסד) ג׳ עבירת אין אדם נצול מהם בכל יום קיר נטוי הרהור עבירה ועיון תפלה כלומר שמחשב בדעתו אכוין דעתי בתפלתי כדי שיעשו לי רצוני והיינו שדומה כמו מנטה לבוראו עין תלעג לאב (בפרק קמא בפיאה ירושלמי) עין תלעג על כיבוד אב וביזת על לא תקח האם על הבנים יבוא עורב שהוא אכזר ויקרנה ואל יהנה ממנה ויבא נשר שהוא רחמני ויאכלנה ויהנה ממנה (כלים פרק ח) שרץ שנמצא בעין של תנור בעין של כירה בעין של כופה פי׳ חלון של מטה עם הקרקע בתנור ליכנס בו הרוח כדי שיוסק שמו עין ולמה לא מפני שתמיד פתוח אלא פעמים סתום פעמים פתוח (כלים פכ״א) בעין ובעבות פי׳ טבעת של עץ בעול דתניא העין שבעץ והעין שבמחרישה ובעבות כמה וכעבות העגלה חטאה כבר פירשנו פ״א בערך עב. ועוד (כלים פכ״א) ובעין של מתכת פי׳ טבעת יש בה החבל שמושך הבהמה (חגיגה כה) ושייר קופה אחת יתננה לעיני הכהן פי׳ שמראה לו שלא נסחטו ואינן מקבלין טומאה אבל אם נסחטו אין נאמנין לומר טהורים אלמא דבשעת הגתות אין נאמנין הא דתני יתננה לעיני הכהן באפלי דהיינו בשאר ימות השנה אבל מתניתין דתני נאמנין בחרפי דבזמנן (כתובות סא) והוו ליה בני עינני פי׳ בנים גדולי עינים (מנחות סד) מעשה שבא עומר מגגות צריפין ושתי הלחם מבקעת עין סוכר ומפרש בגמ׳ שם (בבא קמא פב) ועל אותה שעה שנינו מעשה שבא עומר מגגות צריפין וכו׳ (ברכות כח) רבי יהושע אומר מעין שמונה עשרה רב אמר מעין כל ברכה וברכה פי׳ מזכיר ג׳ ראשונות כסדרן ואומר ברכה רביעית חננו מאתך דיעה ובינה והשכל בא״י חונן הדעת. החזירנו בתשובה שלימה ברוך הרוצה בתשובה מחול לנו כי פשענו ברוך חנון המרבה לסלוח וגאלנו מלכנו למען שמך ברוך גואל ישראל וכן כל ברכה וברכה עד מלא רחמים רבים אתה בא״י שומע תפלה ואומר שלש אחרונות כתקנן אלו דברי רב ושמואל אמר הביננו פי׳ אומר ג׳ ברכות ראשונות כתקנן ואומר הביננו וכו׳ עד ברוך אתה ה׳ שומע תפלה ושלש האחרונות כתקנן ומצאנו טעם רב ושמואל מפורש בירושלמי בזה הענין שכתבנו רב אמר סוף כל ברכה וברכה ושמואל אמר ראש כל ברכה אית תנא תני ז׳ מעין י״ח ואית תנא תני י״ח מעין י״ח מאן דתני ז׳ מעין י״ח מסייע ליה לשמואל ג׳ ראשונות וג׳ אחרונות הרי שש הביננו ברכה אחרת שחתם בה בא״י שומע תפלה הרי ז׳ מעין י״ח מאן דתני י״ח מעין י״ח מסייע ליה לרב דאמר חתימה מעין כל ברכה וברכה כאשר פי׳ למעלה (סוטה י) ותשב בפתח עינים א״ר אלכסנדרי מלמד שהלכה וישבה בפתח אברהם אבינו שכל עינים מצפות לראותו שכל אורח ושב באין אצל פתח אברהם רבי חנין אמר מקום ששמו עינים כדכתיב תפוח והעינם ר׳ שמואל בר נחמני אמר שנתנה עינים לדבריה וכו׳.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
עין – א(יבמות כב:) ובן אין לו עיין עליו (קידושין ד.) מפורש מדכתיב קרא אין מלא ביוד ולא כתיב אן חסר דרשינן ליה לאו והין לאו אין כסף לאדון זה וכי האי תנא דתניא וזרע אין לה אין לי אלא זרע כשר זרע פסול מנין ת״ל וזרע אין לה עיין עליה. הנה דרש כיוצא בו לאו והן אין לה זרע כשר אם יש לה אפי׳ זרע פסול זה פי׳ ר״ח ז״ל (בבא בתרא קטו) תנו רבנן בן אין לו אין לי אלא דלהוי קודם לנחלה בן הבן דלהוי קודם לאבי אביו והכי נמי בת הבן ובן בת הבת של בן שיהא יורש אבי אבי אמו מנין ת״ל אין לו כלומר מהאי אמר דאין עשה בו עין כלומר עיין עליו ומכל צדדין הבאים מכח כחו לו ירושתו והכי נמי דרשינן בת והוא הדין נמי לכל הני דקודמין לנחלה צריך לפשפש ולחקור ולעיין אחריהם אם יש להם יורשין הבאים מכח כחן וליתן להן ירושתו זה פי׳ רבי גרשם ז״ל (א״ב ובערך איין הביא מימרות אלו וגרס אין ותרגום בית אבנים יחזה בית אבניא יעוין) ת״ר מנין שאין מעיינין במקום שמכריעין פי׳ גבי משקל אין מוכרין עין בעין כלומר שוה בשוה במקום שמנהג ליתן הכרע. (בבא בתרא קסד) ג׳ עבירת אין אדם נצול מהם בכל יום קיר נטוי הרהור עבירה ועיון תפלה כלומר שמחשב בדעתו אכוין דעתי בתפלתי כדי שיעשו לי רצוני והיינו שדומה כמו מנטה לבוראו עין תלעג לאב (בפרק קמא בפיאה ירושלמי) עין תלעג על כיבוד אב וביזת על לא תקח האם על הבנים יבוא עורב שהוא אכזר ויקרנה ואל יהנה ממנה ויבא נשר שהוא רחמני ויאכלנה ויהנה ממנה (כלים פרק ח) שרץ שנמצא בעין של תנור בעין של כירה בעין של כופה פי׳ חלון של מטה עם הקרקע בתנור ליכנס בו הרוח כדי שיוסק שמו עין ולמה לא מפני שתמיד פתוח אלא פעמים סתום פעמים פתוח (כלים פכ״א) בעין ובעבות פי׳ טבעת של עץ בעול דתניא העין שבעץ והעין שבמחרישה ובעבות כמה וכעבות העגלה חטאה כבר פירשנו פ״א בערך עב. ועוד (כלים פכ״א) ובעין של מתכת פי׳ טבעת יש בה החבל שמושך הבהמה (חגיגה כה) ושייר קופה אחת יתננה לעיני הכהן פי׳ שמראה לו שלא נסחטו ואינן מקבלין טומאה אבל אם נסחטו אין נאמנין לומר טהורים אלמא דבשעת הגתות אין נאמנין הא דתני יתננה לעיני הכהן באפלי דהיינו בשאר ימות השנה אבל מתניתין דתני נאמנין בחרפי דבזמנן (כתובות סא) והוו ליה בני עינני פי׳ בנים גדולי עינים (מנחות סד) מעשה שבא עומר מגגות צריפין ושתי הלחם מבקעת עין סוכר ומפרש בגמ׳ שם (בבא קמא פב) ועל אותה שעה שנינו מעשה שבא עומר מגגות צריפין וכו׳ (ברכות כח) רבי יהושע אומר מעין שמונה עשרה רב אמר מעין כל ברכה וברכה פי׳ מזכיר ג׳ ראשונות כסדרן ואומר ברכה רביעית חננו מאתך דיעה ובינה והשכל בא״י חונן הדעת. החזירנו בתשובה שלימה ברוך הרוצה בתשובה מחול לנו כי פשענו ברוך חנון המרבה לסלוח וגאלנו מלכנו למען שמך ברוך גואל ישראל וכן כל ברכה וברכה עד מלא רחמים רבים אתה בא״י שומע תפלה ואומר שלש אחרונות כתקנן אלו דברי רב ושמואל אמר הביננו פי׳ אומר ג׳ ברכות ראשונות כתקנן ואומר הביננו וכו׳ עד ברוך אתה ה׳ שומע תפלה ושלש האחרונות כתקנן ומצאנו טעם רב ושמואל מפורש בירושלמי בזה הענין שכתבנו רב אמר סוף כל ברכה וברכה ושמואל אמר ראש כל ברכה אית תנא תני ז׳ מעין י״ח ואית תנא תני י״ח מעין י״ח מאן דתני ז׳ מעין י״ח מסייע ליה לשמואל ג׳ ראשונות וג׳ אחרונות הרי שש הביננו ברכה אחרת שחתם בה בא״י שומע תפלה הרי ז׳ מעין י״ח מאן דתני י״ח מעין י״ח מסייע ליה לרב דאמר חתימה מעין כל ברכה וברכה כאשר פי׳ למעלה (סוטה י) ותשב בפתח עינים א״ר אלכסנדרי מלמד שהלכה וישבה בפתח אברהם אבינו שכל עינים מצפות לראותו שכל אורח ושב באין אצל פתח אברהם רבי חנין אמר מקום ששמו עינים כדכתיב תפוח והעינם ר׳ שמואל בר נחמני אמר שנתנה עינים לדבריה וכו׳.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
א [אויג. בעאויבארטען.]
הערות
Gemara
Peirush